איך הר געש מתפרץ?
אתם רואים הר שנראה מוצק לגמרי. ופתאום משהו כתום וזוהר זורם במורד שלו. מאיפה החומר הזה הגיע? ואיך הוא הצליח לצאת דרך הסלע? לפעמים הר געש מוציא לבה, ולפעמים ענן אפור ענקי. מה קובע אם החומר יזרום או יתפזר באוויר? בועות בכוס סודה נותנות רמז מפתיע. וההר עצמו? אולי ההתפרצויות הן שבנו אותו.
תשובה קצרה: איך הר געש מתפרץ?
עמוק מתחת לאדמה סלע יכול להינמס למאגמה. גז שמומס במאגמה מתרחב כשהיא עולה — כמו בועות במים מוגזים — והתערובת נדחפת החוצה דרך מקומות חלשים בקרום כדור הארץ; זו התפרצות. מאגמה סמיכה לוכדת יותר גז ונוטה להתפוצץ כאפר, ומאגמה נוזלית יותר נותנת לגז לברוח בעדינות וזורמת כלבה.
הפרק הזה קיים גם באנגלית: How Do Volcanoes Erupt?
דברים לדבר עליהם אחרי ההאזנה
- בסרטון נראה כאילו מדורת ענק בוערת בתוך ההר. לפי הפרק, האם באמת יש שם אש? אז מה גורם ללבה לזהור בכתום?
- איך בקבוק סודה עוזר להבין מה קורה לגז שבתוך המאגמה כשהיא עולה כלפי פני השטח, ולמה היא פורצת החוצה בלי שמישהו "יפתח פקק" להר?
- למה לבה נוזלית יכולה פשוט לזרום בשקט במורד ההר, ולבה סמיכה עלולה להתפוצץ ולשגר לשמיים ענן של אפר געשי? וממה האפר הזה בכלל עשוי?
קראו את התמלול המלא
שני מנחים מבוגרים. התמלול נעשה מהשמע בעברית ועבר הגהה; ייתכנו הבדלים קטנים מול ההקלטה.
מנחה 1: שלום, ברוכים הבאים לפודקאסט "אבא, איך זה עובד?" איזה כיף להיות פה. את יודעת, ראיתי אתמול איזה סרטון שממש לא יצא לי מהראש.
מנחה 2: באמת? על מה הסרטון?
מנחה 1: רואים שם הר, סתם הר רגיל לגמרי, נראה מוצק, הרי כזה ורגוע, ואז פתאום כאילו מתוך המקום מתחיל לזרום במורד ההר משהו כתום וזוהר, נוזלי כזה.
מנחה 2: בדיוק, נוזלי.
מנחה 1: עכשיו הסתכלתי על זה ושאלתי את עצמי בפליאה, מאיפה כל החומר הנוזלי הזה מגיע בכלל?
מנחה 2: כן, זה באמת נראה קצת כמו קסם. ממש ככה.
מנחה 1: איפה הוא התחבא קודם בתוך ההר המוצק הזה?
מנחה 2: אז זאת השאלה הכי טובה שאפשר לשאול כדי להתחיל להבין את הנושא שלנו. וכדי לפצח את זה, בוא נחשוב רגע על משהו ממש פשוט, משהו שיש לכל אחד בבית.
מנחה 1: אוקיי, אני מקשיב.
מנחה 2: שמת לב פעם מה קורה כשאתה, נגיד, פותח לאט לאט בקבוק סודה חדש?
מנחה 1: בטח, יש את הצליל הזה של הפסס, של האוויר שיוצא.
מנחה 2: נכון, ואז מה קורה בפנים?
מנחה 1: פתאום מופיעות המון בועות קטנות שמתחילות לעלות כזה למעלה, אל הפקק.
מנחה 2: יופי, אז אני רוצה שנשמור את הלחץ ואת הבועות האלה בראש שלנו, כי העיקרון שלהן יעזור לנו להבין איך המנגנון של הר געש עובד.
מנחה 1: רגע, למרות שהר געש הוא בטוח לא בקבוק סודה ענק מזכוכית, כן?
מנחה 2: ברור שלא, אבל העיקרון דומה.
מנחה 1: אוקיי, אז בועות שמורות בראש, אבל רגע לפני שמגיעים לבועות, יש לי איזו תפיסה בראש מגיל קטן, שאני רוצה לבדוק איתך.
מנחה 2: בכיף, מה זה?
מנחה 1: תמיד חשבתי שהר געש מתפרץ פשוט כי יש בתוכו אש. החומר הכתום הזה תמיד נראה לי כמו מדורת ענק שבוערת שם בפנים.
מנחה 2: אז זהו, שזו טעות מאוד נפוצה, אבל האמת היא שאין שם בכלל להבות של אש.
מנחה 1: מה? אין אש. אז מה זה הזוהר הזה?
מנחה 2: הזוהר הכתום שרואים הוא פשוט מגיע מסלע שהוא חם מאוד מאוד. כשחומר מגיע לטמפרטורה ממש גבוהה, הוא מתחיל לזהור ולהאיר מעצמו.
מנחה 1: הבנתי, זה לא איזה נהר של להבות רגילות.
מנחה 2: ממש לא. זה פשוט סלע שנמס והפך לנוזל סמיך כזה.
מנחה 1: סלע שנמס? אבל אבן זה הדבר הכי מוצק שאני מכיר, היא לא נשפכת לשום מקום.
מנחה 2: נכון, כי האבנים שאנחנו מכירים נמצאות כאן, איתנו, למעלה, על פני השטח. לא מספיק חם בשבילן. אבל עמוק באדמה, באזורים מסוימים, החום שמגיע ממעמקי כדור הארץ מאפשר לחלק קטן מהסלע ממש להינמס. ושם בעצם נוצרת תערובת מיוחדת, שמורכבת מסלע מותך, חתיכות של גבישים מוצקים וגזים. את התערובת הזאת אנחנו קוראים מאגמה.
מנחה 1: אז את בעצם אומרת לי שמתחת לרגליים שלנו יש איזה אוקיינוס עצום של מאגמה מותכת בכל מקום?
מנחה 2: לא, לא, ממש לא בכל מקום. רוב החלק הסלעי של כדור הארץ הוא למעשה מוצק לחלוטין.
מנחה 1: באמת?
מנחה 2: כן. מאגמה נוצרת רק באותם אזורים מסוימים, והיא מצטברת במין סוג של כיסים או חללים גדולים בתוך הסלע המוצק.
מנחה 1: אוקיי, אז החומר החם הזה כבר נמצא שם למטה. אבל כאן אני חייב קצת לערער את ההיגיון.
מנחה 2: קדימה.
מנחה 1: מאגמה עשויה מסלע, נכון? וסלעים הם כבדים.
מנחה 2: נכון, מאוד.
מנחה 1: אז כל המשקל האדיר של הסלעים שמעל המאגמה אמור פשוט ללחוץ עליה עם כוח המשיכה ולעצור אותה. למה שהיא בכלל תתחיל לטפס נגד הזרם כלפי מעלה?
מנחה 2: שאלה מצוינת. העניין הוא שברוב המקרים, המאגמה מכילה גזים והיא גם חמה מאוד. זה הופך אותה לפחות צפופה. או במילים אחרות, קלה יותר.
מנחה 1: קלה יותר מהסלע שסביבה.
מנחה 2: בדיוק. פחות צפופה מהסלע המוצק והקר שמקיף אותה. ההבדל הזה בעצם עוזר לה להידחף למעלה. והיא מחפשת סדקים קיימים בסלע כדי לחדור דרכם.
מנחה 1: ואז המשקל של הסלעים שלמעלה פשוט נכנע לה?
מנחה 2: לא תמיד. הסלעים בפירוש מתנגדים לה בכוח. ולפעמים היא באמת נעצרת ומתקררת שם למטה.
מנחה 1: אבל לפעמים היא בכל זאת עולה?
מנחה 2: נכון. כשהיא מצליחה להמשיך לעלות לכיוון פני השטח, מתרחש שינוי מדהים שממש מאיץ את כל התהליך הזה.
מנחה 1: רגע. עכשיו אנחנו חוזרים לבועות של הסודה?
מנחה 2: בדיוק לשם. אתה זוכר שבבקבוק סודה סגור המים נראים שקופים, כאילו בלי בועות.
מנחה 1: כן, ברור. הן מופיעות רק שפותחים.
מנחה 2: נכון. אז עמוק באדמה, המשקל של הסלעים יוצר לחץ עצום. הלחץ הזה פשוט משאיר את הגז מומס בתוך המאגמה, מבלי שרואים אותו.
מנחה 1: אוקיי.
מנחה 2: ככל שהמאגמה עולה קרוב יותר לפני השטח, יש מעליה פחות סלעים. ופחות סלעים אומר שהלחץ עליה יורד.
מנחה 1: בדיוק, הלחץ יורד.
מנחה 2: ואז, כמו שקורה כשאני מסובב את הפקק של בקבוק הסודה, הלחץ יורד, והגז שהיה מומס בפנים משתחרר, והופך לבועות אמיתיות. ממש ככה. וכאן, בואו נתקרב רגע בדמיון ונחשוב על הבועות האלה.
מנחה 1: אוקיי, אני מדמיין.
מנחה 2: כשהלחץ יורד עוד ועוד, הבועות הקטנות האלה לא רק משתחררות, הן ממש מתרחבות. הן תופסות יותר ויותר מקום בתוך המאגמה.
מנחה 1: והן דוחפות אותה?
מנחה 2: בדיוק. ההתרחבות הזו היא בעצם מה שדוחף את התערובת החמה הזאת בעוצמה כלפי מעלה.
מנחה 1: תראה, זה פשוט מדהים שבועות פשוטות של גז מסוגלות לדחוף ככה סלע כבד. אבל רגע, אם חזרנו לבקבוק הסודה, בסודה יש פקק שאני פותח. זאת אומרת שמישהו צריך כאילו לפתוח להר את הפקק, או שאולי צריך לערער אותו באיזו רעידת אדמה?
מנחה 2: אז זהו, שלא. וכאן בעצם נגמרת ההשוואה לסודה. להר געש אין פקק מפלסטיק, ואין שום צורך בניעור כדי שתהיה התפרצות.
מנחה 1: אז איך היא יוצאת?
מנחה 2: הלחץ הפנימי של המאגמה שעולה, יחד עם הבועות שמתרחבות, הוא כל כך חזק, שהוא בעצמו פשוט פותח בכוח את הדרך מבעד לסדקים בסלע.
מנחה 1: וואו. אז ברגע שהחומר הזה מצליח לצאת מהסדקים החוצה אל האוויר הפתוח, בעצם מחליפים לו את השם, נכון?
מנחה 2: נכון, מאוד. מתחת לפני השטח, זו מאגמה. וכשהיא יוצאת החוצה אל האוויר, אנחנו קוראים לה לבה.
מנחה 1: לבה. הבנתי. עכשיו, משהו שמסקרן אותי. למה יש התפרצויות שנראות כל כך שונה אחת מהשנייה? בסרטון שראיתי, הלבה פשוט זרמה לה לאט ובשקט במורד ההר.
מנחה 2: נכון.
מנחה 1: אבל יצא לי לראות סרטונים אחרים, הר געש שיש בהם איזה פיצוץ מטורף, וענן אפר ענקי שעולה לשמיים.
מנחה 2: שאלה מעולה. כדי להבין את זה, בוא נעשה יחד עוד ניסוי קטן בדמיון. מוכן?
מנחה 1: בטח.
מנחה 2: בוא נדמיין שתי כוסות ענקיות של מאגמה. בכוס אחת המאגמה היא מאוד נוזלית וקלה לזרימה, ובכוס השנייה היא ממש סמיכה, צמיגית ודביקה.
מנחה 1: אוקיי.
מנחה 2: מאיזו כוס אתה חושב שלבועות הגז יהיה קל יותר לבוא ולצאת החוצה אל האוויר?
מנחה 1: זה קל, מהמאגמה הנוזלית. אני מדמיין לעצמי שבחומר הדביק והסמיך, בועות הגז פשוט ייתקעו בפנים, ולא יצליחו לברוח כל כך בקלות.
מנחה 2: בדיוק. ההבחנה מצוינת, וזה באמת הסיבה. תראה, בלבה הנוזלית הגז מצליח להשתחרר החוצה בהדרגה, לאט לאט. ולכן הלבה נשארת רגועה, ופשוט זורמת לה למטה. ובלבה הסמיכה, שם הגז ממש נלכד בפנים, ואין לו לאן לברוח. וכשהוא בסוף מתרחב במהירות אדירה, הוא פשוט מפרק ומרסק את המאגמה בפיצוץ עצום מאוד. זה מה שיוצר את ענן האפר הזה.
מנחה 1: הענן הענקי הזה, זה בעצם עשן של שריפה?
מנחה 2: ממש לא עשן. אנחנו קוראים לזה אפר געשי, אבל אלה לא שאריות של שריפה. אפר געשי מורכב משברים זעירים וחדים מאוד של סלע וזכוכית. הם פשוט התרסקו לחתיכות קטנטנות באותו פיצוץ עצום.
מנחה 1: סלע וזכוכית. וואו. טוב לדעת. אני תמיד דמיינתי איזה הר שכבר עומד שם, מחכה לו בסבלנות בצורת חרוט כזה, ופתאום הוא פשוט נפתח.
מנחה 2: אז כאן אנחנו קצת צריכים להתרחק בדמיון ולראות את התמונה הגדולה. ברוב המקרים, ההר שדמיינת לא באמת היה שם קודם בשביל להיפתח.
מנחה 1: רגע, מה זאת אומרת לא היה שם קודם? אז מה זה ההר שראיתי?
מנחה 2: ההתפרצויות עצמן הן מה שבונה את ההר. הלבה שפורצת החוצה מתקררת עם הזמן והופכת בחזרה לסלע מוצק. עוד התפרצות ועוד שכבה של סלע, וככה הר הגעש בונה את עצמו. ודע לך, אגב, התפרצות יכולה לקרות גם מסדקים ארוכים, לא רק מתוך חרוט מושלם.
מנחה 1: אני פשוט בהלם. אז האבן המוצקה שמרכיבה את ההר שראיתי היא בעצם שאריות של חומר שפעם זרם וזהר מתוך האדמה. ההר פשוט בנה את עצמו משכבה על גבי שכבה. זה מרתק.
מנחה 2: נכון מאוד. ואם אתם המאזינים רוצים לחשוב על העיקרון של שחרור הגז הזה בבית, בבטיחות לגמרי, יש משהו פשוט שאפשר לעשות.
מנחה 1: מה למשל?
מנחה 2: להסתכל על כוס פתוחה של מים וכוס פתוחה של סודה. רק להסתכל, כן? בלי לערער, בלי לחמם ובלי שום כלי סגור. פשוט תראו את הגז משתחרר מהסודה לעומת המים הרגילים, ותשאלו את עצמכם: איפה הגז הזה היה קודם? זה לא ניסוי התפרצות. רק התבוננות.
מנחה 1: רעיון יפה. התבוננות פשוטה ובטוחה. טוב, אז הנה שרשרת הגילוי שלנו מהיום. סלע נמס מרוב חום בתוך האדמה והופך למאגמה. המאגמה מתחילה לטפס למעלה בסדקים.
מנחה 2: נכון.
מנחה 1: ככל שהיא עולה, יש מעליה פחות סלעים, אז הלחץ יורד. זה מאפשר לבועות גז להיווצר ולהתרחב בפנים, ואז הבועות האלה דוחפות אותה החוצה. היא הופכת ללבה שיכולה פשוט לזרום לאט, או להתפוצץ בעוצמה, תלוי כמה היא סמיכה.
מנחה 2: סיכום נפלא ומדויק של כל התהליך המרתק הזה.
מנחה 1: אם זה עורר את הסקרנות שלכם ואתם רוצים לשמוע עוד פרקים כאלה, תעקבו אחרי הפודקאסט שלנו כדי לקבל פרקים חדשים ועדכונים.